לא רק בל''ג בעומר
סמוך לל"ג בעומר העליתי לפה פוסט שדיבר על המיסיונריות שבדרכיה של חב"ד, שבאמצעות ממתקים, צעצועים ומתנות מפתה ילדים מהזרם הממלכתי והממלכתי-דתי להגיע לתהלוכות המסורתיות שלה ושם לצעוק פסוקים, אמירות בזכות המשיח ועוד כהנה וכהנה. התגובות שקיבלתי, ברובן המוחלט, גרסו שאין דבר כזה, ומה פתאום, ואיזו הגזמה ועוד כהנה וכהנה (על אלו שגם גידפו וטינפו נדלג כאן). גם בשבילם וגם בשביל אלו שלא מבינים שמדובר בשיטה התפרסמה אתמול כתבה במאקו תחת הכותרת "רוצה ספינר? בו תלמד על עשרת הדיברות". בכתבה של ניסן שטראוכלר מפורטת שיטת הפעולה המיסיונרית של חב"ד לא רק בענייני ל"ג בעומר אלא כהתנהלות כללית ומכוונת שלה מטרה אחת: לגייס את הילדים שלכם. כתבה נוספת, שהתפרסמה לפני יומיים, מתעדת תופעה זהה שהתרחשה בפארק בנתניה, רק שכאן פנו לילדים שבילו בפארק ולא באו לתהלוכה, וכמובן ללא ידיעת הוריהם.
זה לא פוסט של "אמרתי לכם". כלומר, זה כן, אבל לא רק. זו תהיה טעות לעצום את העיניים ולצמצם את הפעילות המיסיונרית אך ורק לחב"ד; אמנם מדובר בזרם מובחן בחרדיות ובכל זאת, הוא לא לבד. הפעילויות של חב"ד הם רק חלק ממגמת הדתה ששוטפת את החינוך הממלכתי כולו. דוגמאות? בבקשה: פעילות במתמטיקה שמציגה שאלות על תפילות, שיעור לשון בו התלמידים דנים באמירות כמו "העברית היא שפה אלוהית הרשומה כתוכנה, חוכמה וצופן לחוקי טבע שונים", שיעור היסטוריה בו התלמידים נדרשים לענות על שאלות כמו "למה הגויים מקנאים בנו" ולומדים שהדרך לציין את יום השואה היא להגיד משניות, דפי צביעה לכיתה א' בהן כל האותיות קשורות לפעילות דתית כזו או אחרת ומסיבת סיום גן שכוללת הנחת אבן פינה לבית המקדש.
כל זה קורה בגנים ובתי-ספר ממלכתיים, ואלו אפילו לא טורחים עם הצ'ופרים של חב"ד. ואם נחזור לחב"ד, כן, חב"ד עושים גם דברים טובים, אבל להיות מיסיונרים ולצוד נשמות הוא לא אחד מהם. עוד תגובה נפוצה לדברים הללו היא "מה רע בקצת מסורת?" אומר מיד שאין שום דבר רע בקצת מסורת, להיפך, אני לגמרי בעד. אבל כאן לא מדובר ב"קצת" וגם לא ב"מסורת", אלא בתהליך פעיל שמבקש לגייס ילדים לטובת זרם דתי שהם והוריהם לא נמנים עליו, ולזה כבר קוראים "כפייה דתית".
פוסטים נוספים שיעניינו אותך:
