לזכור זה לא לפחד
אם יש הלך-רוח שמאפיין בימים אלו את ההתבטאויות של אנשי רוח צרפתים-יהודים בעניין הבחירות זה הלך רוח שואתי. למה אני מתכוון? ההתבטאויות הללו, העוסקות, רובן ככולן, בעלייתה של מרין לה פן לסיבוב השני בבחירות צרפת, הן בעיקר נבואות זעם על שואה שנייה שעלולה להתרגש ולבוא על אירופה בכלל ועל צרפת ויהודיה, והכול בגלל מרין לה פן. העיקרון מאחורי ההתבטאויות זהה: לה פן היא גזענית ולאומנית, היא תקדם חקיקה שמעלה קונוטציות לאלו שעולות בבני אדם שפויים כשהם שומעים את הביטוי "חוקי נירנברג", השואה בדרך והנה הזהרנו אתכם.
עכשיו, אי אפשר לחשוד בי שאני חסיד גדול (או קטן, או בכלל) של לה פן, ולא רק בגלל הדעות הלאומניות שלה, אלא גם בגלל הגישה הבעייתית שלה לכלכלה, שעלולה לחרב את כלכלת צרפת אם לה פן תצליח להוציא אותה לפועל. למרות ההפרדה לכאורה בין העניין הלאומני לזה הכלכלי הרי שהשניים קשורים קשר הדוק, ולמצב הכלכלי הקשה טרם עליית הנאציזם הייתה תרומה מעשית להתחזקותו. ועדיין, למרות האזהרות של אותם אנשים רוח המטיפים בשער, האקלים הכלכלי והחברתי באירופה שונה משמעותית מזה שקדם לעליית הנאציזם. הכלכלה האירופית לא רק יציבה, היא גם מצויה בצמיחה ניכרת; אחוזי האבטלה בגרמניה, למשל, נמוכים מאוד וכך גם באנגליה. אמנם צרפת מצויה בנקודה בעייתית אבל רק בגלל שכמדינה היא שמרנית כל-כך שרק עכשיו היא נאלצת להתמודד עם הגלובליזציה ששאר העולם חווה כבר זמן רב, והיא קצת מתקשה להדביק את הפער אבל גם זה יקרה.
גם אם לה פן תיבחר (והסקרים מצביעים על כך שרוב הסיכויים שהיא לא תיבחר), לא יאונה ליהודים כל רע. לא רק בגלל כל הדברים שמניתי, אלא גם בגלל מדינת ישראל. למרות כל הבכי והנהי השבוע על זה שיום העצמאות זה כבר לא מה שהיה פעם והמדינה כבר לא מה שהייתה פעם וכל זה, ההרגשה העיקרית שלי מיום העצמאות שאך זה חלף היא שמצבנו לא רע בכלל ושאנחנו חזקים בהרבה משנדמה לנו. צה"ל מדורג במקום ה-14 בעולם, מעל מדינות גדולות ולכאורה חזקות מאיתנו, אנחנו מדורגים במקום ה-6 בעולם בכל האמור בנשק גרעיני. בקיצור – חלשים אנחנו לא, ואם חלילה יעלה הצורך אין לי ספק שישראל תדע להגן לא רק על היהודים הגרים בה אלא גם על יהודי התפוצות. אין פירושו של דבר שצריך, חלילה, לשכוח את השואה או את לקחיה; אך לזכור אין פירושו לראות צל הרים כהרים ולחיות בפחד תמידי.
פוסטים נוספים שיעניינו אותך:
