top of page

נקודה למחשבה

עונת המלפפונים היא זמן טוב לדבר על דברים שלא מדברים עליהם בשוטף. למה לא מדברים? כי יש טרור, גזירות תקציביות, בעיות מדיניות וכל מיני כאלה. עכשיו, לא שכל אלו נעלמו כבמטה קסם, אבל אוגוסט משרה על הכול מין אווירת נמנום כזו שמקורה שבהרגשה שכלום לא קורה עכשיו. אז כמובן שדברים קורים בלי הרף, אבל עכשיו זה זמן טוב לדבר על משהו שקצת עובר לנו מתחת לרדאר מתוך הרגשה שזה פחות נוגע לנו – מקלטי מס.

תקציר הפרקים הקודמים: מקלט מס הוא כינוי למדינה (או כל אזור ריבוני אחר, לא נתקטנן איתכם) שרמת המסים בה כה נמוכה שהיא מושכת אליה הכנסות של חברות ואנשים שמעוניינים לחסוך במס. כעיקרון מדובר בכלי לגיטימי לחלוטין והכול סבבה איתו, אלא שעם הסודיות הבנקאית המתלווה למקומות הללו, מקלטי מס שימשו גם ככלי להעלמת מסים וגם משכו אליהם ארגוני פשע וטרור שהלבינו באמצעות חברות שהקימו במדינות אלו את ההון שצברו מפשעיהם, העבירו כספים למימון פעולות טרור וכו'.

מבין כל הפשעים הללו מוטרדות המדינות – ובעיקר ארצות-הברית – בעיקר ממעלימי המסים. מאז המשבר העולמי ב-2008 הוכרזה מלחמה עולמית על מעלימי ומחביאי ההכנסות למיניהם, והסודיות הבנקאית המפורסמת כבר לא מגנה על איש. ארצות-הברית, שמובילה את המלחמה, פשוט דורשת מידע על מצבם הפיננסי של אזרחיה מכל הגופים הבנקאיים בעולם, ומי שלא משתף פעולה ייאלץ לשלם מסים וקנסות בסכומים שלא ישתלמו לו. אמנה עולמית שרוב מדינות העולם חתמו עליה (או על מקבילותיה) מבטיחה זרימת מידע דומה בין כל המדינות ושלום על ישראל.

ובאמת, על פניו מטרה נעלה ויפה מאוד וכל הכבוד. מלבד תשלום המסים המחשבה מאחורי המהלך הזה היה שהוא יתניע כלכלות תקועות, יפחית אבטלה ויגדיל את התוצר בהן ובסופו של דבר כולם ייהנו. אלא מה, זה לא קרה. הצמיחה הואטה והתוצר לא גדל. למה? לא ברור. ייתכן שאנשים פחות מעוניינים לעשות עסקאות ולהעביר כספים באקלים פיננסי כזה, אבל כך או כך, הסטגנציה נמשכת. נקודה למחשבה: ממש בדומה לאנשים, גם ההתנהגות של כלכלות (ושל אנשים הפועלים בתוכן) לא תמיד צפויה.

פוסטים נוספים שיעניינו אותך: הבלון ששמו כחלון, התאוריה של הגללים, פופוליזם יקר

רוצים לדעת מתי עולה פוסט חדש?
הירשמו כאן:

הפוסט הבא בדרך אליך :)

bottom of page