לא הכול דיבורים

השבוע הגיע לארץ ז'אן מארק איירו, שר החוץ הצרפתי. למקרה שתהיתם, איירו לא הגיע לארץ על-מנת להתנצל על תמיכתה של צרפת בהחלטה המעפנה של אונסקו לפיה אין לנו שום קשר היסטורי להר הבית. לא, איירו הגיע לכאן כדי לקדם את יוזמת השלום הצרפתית החדשה. איסה יופי. כאילו, לא רק שירקתם עלינו אלא גם באתם לוודא מקרוב שנספר לכולם שזה גשם.

כלומר, אנחנו לא באמת יכולים לחשוב כרגע שהצרפתים הם מתווכים חסרי פניות. לא כשבתמיכתם בהחלטה המתעלמת מהקשר שלנו להר הבית הם אימצו את הנראטיב הפלסטיני לחלוטין ומחקו לא רק את זה שלנו אלא גם את ההיסטוריה כולה. כן, נתניהו הוציא לצרפתים מכתב זועם על הדבר הזה, אבל זה לא עשה שום רושם על אף אחד. אתם יודעים מה כן היה עושה רושם על מישהו? למשל, לא לקבל כאן את שר החוץ הצרפתי ולדון איתו ביוזמות שלום. לא לדון איתו בכלום, אפילו לא במזג האוויר ואיזה חום מטורף היה כאן אתמול וזה לא החום זו הלחות. בכלום. לא איתו ולא עם אף אחד אחר מצרפת עד שהם ימשכו את תמיכתם בהחלטה הזו ויוציאו החלטה מתוקנת המכירה בקשר ההיסטורי שלנו להר הבית.

ולמה זה חשוב, אתם תוהים? כי בעוד יומיים (מה יומיים, שעתיים) איש לא יזכור שנתניהו מחה נגד עמדתה של צרפת במכתב. איש גם לא יזכור שנשיא צרפת הולנד אמר שההחלטה נבעה מ"אי הבנה" (תירוץ אמין רק קצת פחות מ"הכלב אכל לי את שיעורי הבית") ושהחלטות ברוח זו "לא יישנו". למה? כי כל הדיבורים יישכחו אבל ההחלטה המבישה של אונסקו לא. כי זה עוד צעד לטובת הפלסטינים ונגדנו. כי בחשבון הזמן ההחלטה הזו תישא משקל מדיני מצטבר ואנחנו נאכל אותה. כי בעוד שנתיים או עשרים שנה או מאתיים שנה ההיסטוריה תזכור את ההחלטה של אונסקו ולא את המחאה שלנו נגדה. וכי למרות שאונסקו הוא גוף אנטי-ישראלי במפגיע הוא חוסה תחת מטריית הלכאורה-אובייקטיביות של האו"ם והחלטותיו נהנות מתיעוד ותוקף זהים. אז מה כן? אולי המוטו שלנו צריך להיות פחות דיבורים ויותר מעשים, כאלו שיביאו לתיקון של ההחלטה המבישה הזו. בצרפת עכשיו מנסים להרגיע שהם יפעלו לתקן את ההחלטה השגויה הזו, אבל אנחנו כבר למודי ניסיון. עד שזה לא יקרה בפועל – פחות דיבורים, יותר מעשים.

פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך: תודה לציונות, ירושלים מאז ולתמיד, מתנה לחג

רוצים לדעת מתי עולה פוסט חדש?
הירשמו כאן:
פוסטים אחרונים:

©  כל הזכויות על התוכן באתר זה שמורות ליעקב גורסד