כולם אשמים

השורה התחתונה: החייל שירה במחבל מנוטרל בחברון אשם. שורה יותר תחתונה: הוא לא האשם היחידי, ואפילו לא האשם העיקרי. כעת, משגרסת החייל כי חשש שהמחבל המנוטרל יפעיל מטען הופרכה, אפשר להגיד בפה מלא: ירי במחבל מנוטרל ששוכב על הרצפה הוא רצח, או לכל הפחות הריגה. הוא נוגד את חוקי הצבא, הוא נוגד את חוקי המוסר, והוא נוגד את רוחו של הצבא המוסרי ביותר בעולם. וכאילו כל זה לא מספיק (וזה בהחלט מספיק) אנחנו נאלצים גם לראות בעיניים כלות כיצד מציירת אותנו התקשורת העולמית כמדינה של רוצחים בגלל תקרית אחת.

עכשיו, קופצים פוליטיקאים כמו אופיר אקוניס ומכריזים חלולות ש"עדיף חייל חי על מחבל מת" שזו אמירה מטומטמת וחסרת משמעות בדיוק כמו להגיד "עדיף להיות עשיר מאשר עני" ו"עדיף להיות בריא מאשר חולה". וואו! מה אתה אומר, אופיר אקוניס או – הכנס שם של פוליטיקאי אופורטוניסט כאן - באמת? חשבת על זה לבד? אנחנו לא מטומטמים, כך שידוע לנו שעדיף חייל חי על מחבל מת, או על מחבל בכלל. אבל בדיוק בגלל שאנחנו לא מטומטמים אנחנו גם מבינים בבהירות רבה שזה בכלל לא המקרה כאן והמשוואה הזו לא רלבנטית למה שאירע אתמול בחברון. חייו של החייל היורה לא היו בסכנה מהמחבל המת, והמשוואה הזו היא דמגוגיה מהסוג היותר מעפן.

כי מה שקרה אתמול זה שחייל הוציא להורג מחבל מנוטרל ששכב פצוע על הרצפה ושממנו לא נשקפה לחייל ולסובבים אותו שום סכנה, כך על-פי חקירת מצ"ח. אז איך זה קרה, אתם בטח תוהים, שחפ"ש החליט לעשות כזה דבר, ומאיפה זה מגיע? הדג, כמו במרבית המקרים, מסריח מהראש. מזמן שוררת אצלנו אווירה ציבורית שמבהירה שאמות המידה המוסריות מפעם כבר לא רלבנטיות ופוליטיקאים רבים שנותנים רוח גבית לאווירה הזו. אלו שהסבירו אחרי הלינץ' בעובד הזר לאחר הפיגוע בבאר שבע כי סברו שהוא מחבל ולכן, על אף שכבר דימם "מנוטרל" על הרצפה, המשיכו לתקוף אותו מתוך הבנה שכך מצפים מהם לנהוג ושכך ראוי להם לנהוג, ואלו שהצדיקו אותם והבינו אותם - בסיועם האדיב של כל אלו חלחלה האווירה הזו ונספגה היטב בציבוריות הישראלית. וזה לא קרה בוואקום; כל זה קרה בעידודם של פוליטיקאים בשנקל שבעיקר רוצים להופיע בחדשות כמנהיגים חזקים למרות שהדבר היחידי שהנהיגו עד כה זה תרבות עקרה בה זה סבבה לירות למישהו ששוכב על הקרקע בראש כי זה יקבל תשואות מההמונים. עכשיו כמובן זה קצת יותר קשה, כי הביקורת העולמית מאלצת את אותם פוליטיקאים להתיישר לפיה ולשחרר גינויים רפים.

הכי קל להאשים את החייל היורה. הוא היה אמור לדעת יותר טוב, להתנהג יותר טוב, לייצג אותנו יותר טוב. יהיה קל גם להעניש אותו על זה ולטאטא את כל העניין מתחת לשטיח כי כרגיל אצלנו, הש"ג ישלם. ככה כולם יוכלו לומר שהופקו לקחים ושתקרית חמורה כזו לא תקרה עוד שוב לעולם וישכחו שגם החייל הוא סוג של קורבן לאווירה הציבורית המרעילה הזו ונחזור לאותה אווירה בדיוק, עד לפעם הבאה.

פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך: מהרסייך ומחריבייך, כיפת ברזל, עבירה גוררת עבירה

פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:

רוצים לדעת מתי עולה פוסט חדש?
הירשמו כאן:
פוסטים אחרונים:

©  כל הזכויות על התוכן באתר זה שמורות ליעקב גורסד