אור אדום

באופן כללי אני לא מת על ענבל אור. לא מת על הערבוב הזה של עסקים ושופוני, ולא מת על פופוליזם שמוכר לאנשים חלומות. בעיניי יזם - או קבלנית, או סטנד-אפיסט, או רואת חשבון, או מורה - צריכים להישאר כאלה, ולא לעשות פסטיבל תקשורתי סביב עצמם. ומאליו ברור שכולם כאחד חייבים לשלם מסים כחוק, בדיוק כמו כולם. ועם כל זה, אני בשוק מהלינץ' התקשורתי שעושים עכשיו לענבל אור, ואת השמחה לאיד הבלתי-מוסתרת של רבים על נפילתה המתוקשרת כל כך.

קודם כל, עצם העיסוק המורחב בענבל אור אישית, וגם בחברה שלה ובהליכים המשפטיים שהיא מנהלת או שמתנהלים נגדה – כל אלו הם בלי שום פרופורציות לחברה ולגודלה. מה היא כבר עשתה, שמגיעים לה סיקור סביב השעון וכתבות נוטפות ארס? יש לא מעט חברות אחרות נגדן מתנהלים הליכים דומים, ואף אחת מהן לא זוכה אפילו למקצת הסיקור שמקבלות ענבל אור וחברת הנדל"ן שלה. ניחא עניין המסים, אבל הסכסוכים העסקיים של החברה עם מוכרים או דיירים? אין חברה שאין לה כאלו, ואתם לא רואים שום סיקור תקשורתי על זה, ובצדק.

אפשר לחשוב שנגמרו לתקשורת נושאים לסיקור ושאין לה על מה לדבר, אבל כולנו יודעים שזה לא ממש נכון ובאופן כללי המצב פה די עגום. נרצחים פה אנשים על בסיס יומיומי בתל-אביב וירושלים וגוש עציון ובעצם בכל מקום, היחסים שלנו עם שאר ארצות העולם מעפנים למדי וגם עם ארצות-הברית הם לא ממש מדהימים, גם כי יש לנו ראש ממשלה שמדי פעם נהנה להראות לידידה הכי גדולה שלנו אצבע משולשת (כי הוא סיים לטפל בכל בעיות הביטחון והכלכלה והחברה שלנו כאן, אז לפעמים קצת משעמם לו) וכן הלאה וכן הלאה.

אז מה קורה כאן, בעצם? נראה לי שזה סממן נוסף של הקנאה והשנאה שפושות כאן כלפי כל מי שהצליח, מעין התפתחות של קונספט שנאת העשירים שקיים אצלנו, רק שהפעם הוא גם בא עם טאץ' מיזוגני קטן: התייחסות בלתי פוסקת למראה של ענבל אור ולהיותה אישה, מה שלא קרה, נגיד, לנוחי דנקנר או למוטי זיסר. וכל זה רק עושה את העניין למכוער אפילו יותר. ונקודה אחרונה, וחשובה אפילו יותר: לכל אדם עומדת חזקת חפות עד שיוכח אחרת, וגם ענבל אור חפה מפשע עד שיוכח אחרת בבית המשפט. שווה לזכור את זה.

פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך: בנפול טייקונך אל תשמח, מוכרים את הגולן, זה הפופוליזם, טמבל

רוצים לדעת מתי עולה פוסט חדש?
הירשמו כאן:

הפוסט הבא בדרך אליך :)

פוסטים אחרונים: