מהרסייך ומחריבייך

אנחנו חיים בזמנים משונים. כולם כבר יודעים להכריז בביטחון שבגלל הרשתות החברתיות הכול מוגזם והכול מופרז, ואנשים משתמשים בסופרלטיבים אינסופיים במקרה הטוב או מתלהמים בפראות מאחורי המקלדת במקרה הרע. ובאמת, הכול מהמם ומושלם ומדהים או לחילופין דוחה ומזעזע ומגונה. אין באמצע, הכול שחור ולבן. עכשיו, ניחא שזה ברשתות החברתיות. לזה כבר התרגלנו ואנחנו מסייגים מראש את כל מה שמגיע אלינו דרכן ומנמיכים את הלהבות – או הווליום – בהתאם לתפיסת המציאות שלנו. אבל כשהתפיסה העקומה הזו זולגת לעיתונות, ועוד על חשבוננו כמדינה, זה כבר עובר את הגבול.

ספציפית אני מתייחס לראיון שנתנה פרופסור רונית מטלון, סופרת וראש התוכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה, לעיתון הצרפתי לה מונד לא מזמן. בראיון הכריזה מטלון כי בישראל שורר משטר אפרטהייד והוסיפה שישראל מתנהלת "בהכחשה" של המציאות ושבויה ברטוריקת "ביטחון וקורבנות" ועוד כהנה וכהנה. עכשיו, לו זר היה קורא את דבריה של מטלון הוא היה משתכנע שכולנו פה חיים בסרט. מכחישים את המציאות-לכאורה של אפרטהייד ושבויים בתפיסה מדומיינת של קורבנות וחשש לביטחוננו, כאילו לא נרצחים ונפצעים פה אנשים על ימין ועל שמאל. אלא שזרים אכן קוראים את דבריה של מטלון ומשתכנעים באמיתותם הלא-קיימת גם בגלל האכסניה (בכל זאת, מדובר בלה מונד המכובד, ולא בסתם איזה פוסט בפייסבוק) וגם בגלל מעמדה של מטלון כאינטלקטואלית וסופרת.

שתי בעיות עיקריות יש כאן: הראשונה, התפיסה הזו עקומה בתכלית ומשקפת מציאות מעוותת שקיימת בדמיונה של מטלון בלבד. השנייה, שמטלון לא סתם מוציאה את דיבתנו רעה, אלא שלדיבה הזו יש תוצאות הרסניות של ממש. אפרטהייד? אם זה לא היה עצוב כל כך, הייתי צוחק. הרי המחסומים והחיילים המפרידים בין הפלסטינים ובינינו נמצאים שם לא בשביל הכיף שלנו, אלא פשוט כדי למנוע מהם להרוג אותנו. צריך להיות עיוור או - אם להשתמש במילותיה של פרופסור מטלון - בהכחשה מוחלטת כדי להתעלם מהמציאות הזו. שלא לדבר על זה שדברים כגון אלו רק מוסיפים לנזק התדמיתי שישראל סופגת ומאפשרת לאנטישמיות לגדול ולפרוח במסווה של אנטי-ישראליות, ומעניקים צידוק לטרור שפושה כאן, ולא רק כאן: זו הענקת לגיטימציה לטרור נגד יהודים בצרפת ובחו"ל בכלל.

עם כל הכבוד לחופש הביטוי, כשהוא מאיים על הדמוקרטיה שבשמה הוא משגשג הוא הופך להסתה, וזה מה שקרה כאן. באיזו קלות זורקים אנשים כמטלון ביטויים כמו "אפרטהייד"; קלות שמוזילה את העבר, ומפריזה בהווה. ותחת משטר ה"אפרטהייד" הזה ממשיכה מטלון ללמד באוניברסיטה ישראלית ולקבל משכורת שממומנת על ידי אותו ציבור שלכאורה מקיים את המשטר המביש הזה, ולפרסם את דעותיה הארסיות תחת כל עץ רענן. וגם את זה, אגב, היא עושה בפוזה המקסימה של הקוזאק הנגזל, זה שגם דורס ורומס את המדינה בראיונות, וגם מתלונן שאין פה חופש ביטוי ולא נותנים לו לדבר. ואיפה היא עושה את זה? נכון מאוד, בעוד ראיון לעיתון. מה אומר ומה אדבר, ממש סתימת פיות. מאז תחילת דרכה המקצועית עסקה מטלון בכתיבה ובמילים, ולמרות זאת אני חושד שאין לה מושג מה פירוש המונח "אירוניה". לכן אומר בפשטות: יש לנו די אויבים מחוץ גם בלי שננסה לפורר את המדינה מבפנים. חכמים, היזהרו בדבריכם.

פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך: הברירה הטבעית, טרור הוא טרור הוא טרור, אין להם מה להפסיד

רוצים לדעת מתי עולה פוסט חדש?
הירשמו כאן:

הפוסט הבא בדרך אליך :)

פוסטים אחרונים: