כיפת ברזל
הנושא הסוער עכשיו בצרפת ובקהילה היהודית – בה ומחוצה לה – זה נושא הכיפות. קריאתו של צבי עמר, מראשי הקהילה היהודית במרסיי, ליהודי העיר להסיר את הכיפה ואת כל שאר הסממנים היהודים שהם נושאים עליהם מעוררת לא רק דיון עולמי אלא סערה של ממש. אם לאמלק את הדברים, עמר אמר שבמצב הנוכחי בצרפת עדיף שיהודים לא ילכו עם סממנים דתיים על-מנת שיקשה על תוקפים לסמן אותם ולפגוע בהם בשל יהדותם. הדעות סביב האמירה הזו חלוקות; יש הסוברים שעדיף באמת להימנע מזיהוי כיהודי מחשש לתקיפות, לעומת אלו הסבורים שאין לוותר על הסממנים היהודיים ויהי מה, גם אם הם מעמידים אותך בסכנה, מטעמי גאווה. פתאום כל הגאווה וההגדרה היהודית מתמצות בכיפה, וכל השאר זה שטויות. ממתי טוב למות בעד כיפתנו?
עכשיו, בוויכוח בין השניים, התורה וההלכה, למתעניינים, מצדדות דווקא בעמר. התורה כתורת חיים שמה אותם מעל לכל, וסכנת מוות מהווה סיבה ראויה לעבור כמעט את כל העבירות ההלכתיות שבעולם, העיקר להישאר בחיים. למרות השימוש העודף בביטוי "ייהרג ובל יעבור", התורה מגבילה את הקונספט לשלוש עבירות קשות בלבד: רצח, גילוי עריות ועבודה זרה. כל השאר – יעבור ובל ייהרג.
מבחינתי כאדם לא דתי במיוחד, גם השכל הישר אומר שיותר הגיוני לוותר על סממנים דתיים במקום בו לכאורה נשקפת סכנת חיים למי שנושא אותם. עם כל הכבוד לגאווה, נראה לי שעדיף להיות יהודי חי וטיפה פחות גאה, מאשר יהודי גאה אבל פצוע או מת. אם כרגע יש בעיה ספציפית שאין לה פתרון בטווח הקצר, כי שום ממשלה לא יכולה לאבטח אזרח-אזרח, הרי שעדיף פתרון הביניים הזה, עלוב ככל שהוא נשמע.
אבל נשאלת השאלה אם באמת המצב מצדיק כזו היסטריה, ומבחינתי התשובה היא ממש לא. אם לא שופטים את הדברים מרחוק, דרך הפריזמה ההיסטרית של החדשות בטלוויזיה, או אתרי החדשות שעושים שימוש בקליקבייטים וטרמינולוגיה היסטרית על-מנת לייצר לעצמם רייטינג, בצרפת עצמה הדברים לא נראים ככה. גם מלמעלה, עם תמיכת הנשיא הולנד ופוליטיקאים אחרים בזכות לחבוש כיפה וגם מלמטה, עם יוזמות לחבישת כיפות המונית לאות הזדהות, שמסייעות גם כן להוריד את מפלס ההיסטריה. במרסיי, ממנה הגיעה הקריאה לוותר על הכיפה, מדובר בתקריות בודדות – גם אם חמורות מאוד – לאורך זמן, ובפריז עצמה בכלל לא חשים את אווירת הלחץ הזו. רק לשם ההשוואה, בקלן שבגרמניה הותקפו מאות נשים בערב אחד על-ידי כאלף גברים – האם זה אומר שנשים הפסיקו להסתובב ברחובות קלן? ממש לא. אנשים מסתובבים בעיר כרגיל והיחידים ששינו ממנהגם הם שוטרי העיר, שתגברו את השמירות והסיורים שלהם. מבחינתי, באותו אופן בדיוק, אני לא רואה סיבה שיהודי צרפת כולה יחדלו להסתובב עם כיפה וציצית.
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך: מתנה לחג, משוגעים, רדו מההר, טרור הוא טרור הוא טרור
