טרור הוא טרור הוא טרור
באמת שאין מה להתווכח על דברי שרת החוץ השבדית, מרגוט וולסטרום, על הפיגועים בפריז. למרות שבשבדיה - וגם בארץ - יש מי שמנסים להסביר למה התכוונה השרה, אין באמת צורך בדיון ספרותי ארוך של "למה התכוון המשורר". העובדה הפשוטה היא שהשרה השבדית קשרה בין טרוריסטים פלסטינים שמבצעים פיגועים בישראל לטרוריסטים שביצעו את הפיגועים בפריז בשבוע שעבר, ובשני המקרים העניקה לגיטימציה למבצעי הפיגועים ש"אין להם עתיד...ולכן הם פונים לאלימות".
בדיוק אותו הדבר עשה מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, שבביקור בפריז לאחר מתקפת הטרור התייחס לפיגועים במערכת המגזין שארלי הבדו באומרו כי "היה סוג של התמקדות וכנראה אפילו לגיטימיות במובן...לא לגיטימיות, אלא רציונל שאתה יכול להתחבר אליו איכשהו". הו וואו. מה זה אם לא הצדקה מלאה ומתן לגיטימיות לפיגועי טרור. קרי ניסה לחזור בו ולהסביר שלא התכוון למה שאמר, אבל קצת מאוחר מדי בשביל זה. אתה לא יכול להצהיר הצהרות מאוד ברורות וחדות, שאין מאחוריהן לא מסתורין ולא כוונה נעלמת, ואז להגיד שלא הבינו אותך.
הגישה העקומה הזו של אירופה וארצות-הברית לפיגועים היא זו שהביאה אותן למצב בו הם נמצאות היום. מי שלא גינה בפה מלא את התקפות הטרור שבוצעו בישראל כל השנים, ונתן לגיטימציה לרצח של חפים מפשע פה, לא יכול לבכות ולהתאונן כשהתקפות הטרור מופנות אליו עכשיו. כן, תמיד היה איזה גינוי רפה לפיגועים ולטרור נגד ישראל והישראלים, אבל תמיד הוא גם לווה באיזו הסתייגות, כזו ש"הבינה את הרציונל" מאחורי הפיגועים והתקפות הטרור הללו כי תלתה אותו בכיבוש, ולכן גם נתנה להם לגיטימציה ורוקנה את הגינויים הללו מכל תוכן, באקט עלוב של האשמת הקורבן.
מיד לאחר הפיגועים האחרונים בפריז מלא העולם בגילויי הזדהות יפים ומרגשים: אתרים מפורסמים רבים בעולם הוארו בצבעי הדגל הצרפתי, כולל הכנסת וכיכר רבין, חברת פייסבוק הוסיפה לתמונת הפרופיל שלה רקע של דגל צרפת ומיהרה להעלות לרשת החברתית תוסף רשמי שאפשר לכל הגולשים לעשות זאת גם כן, עצרות הזדהות נערכו ברחבי העולם ועוד כהנה וכהנה. באמת מרגש, אבל זה היה מרגש עוד יותר עם מישהו היה מפגין שמץ הזדהות כזו גם עם ישראל והישראלים, שסובלים כבר שנים מהתקפות טרור קשות על בסיס קבוע. כשמסייגים את ההזדהות והגינוי לטרור עלינו עם "כן, אבל", נותנים לו לגיטימציה לפרוח ולהתרחב לעוד חלקים בעולם, וזה מה שקורה עכשיו. התבטאויות כאלו של מזכיר המדינה האמריקאי קרי ושרת החוץ השבדית עלולות להביא על העולם המערבי את קצו יותר מהר מהטרור, כי הן מעניקות לו לגיטימציה והיגיון. המסר צריך להיות ברור וחד: אין רציונל לטרור. אין הצדקה לטרור. הגינוי לטרור צריך להיות חד-משמעי, וכך גם המלחמה בו.
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך: עולם אכזר, עולם מוזר, Nous Sommes Charlie, על אנטישמיות ושנאה עצמית
