מגזרי נייר
תקופת החגים מעלה על פני השטח כל מיני עניינים שדי רדומים בשאר הזמן. נגיד, כל ענייני הדתיים-חילוניים שלא ממש צפים פה אלא אם כן עולה איזה קונפליקט ראוי לשידור כמו כן כדורגל בשבת או לא, וכאלה. אבל איכשהו יצא שהחגים, על סמליותם הדתית, מציפים את העניין הזה ביתר שאת. בשיחה שהייתה לי בחג הזה עם אדם חרדי, בעודנו עומדים בשכונת מאה שערים, הוא שפך עליי את כל ערימת הסטריאוטיפים שחרדים לעתים נזקקים לה בשיחה עם אדם חילוני. "אצלכם החילונים," הוא הסביר לי בשכנוע עמוק, "יש סמים ופריצות ומה לא".
זו אמירה מטופשת וגם מרגיזה, והיא הייתה מטופשת ומרגיזה גם אם במקום השטות הסטריאוטיפית סטייל-סמינריון-ערכים הזו הוא היה אומר לי "אצלכם החילונים יש אהבת אדם ואינטליגנציה גבוהה ומה לא". כן, גם בגלל שהיא מייחסת למגזר שלם תכונות קיבוציות, אבל בעיקר בגלל שלא באמת יש כזה מגזר, ואי-אפשר לערוך השוואות בין חרדים ל"חילונים". זאת אומרת, לחרדים, על אף גוניהם השונים ומנהגיהם הייחודיים, יש בסיס שווה אחד של אמונה, תורה וקיום מצוות, מה שמכתיב קבוצת עקרונות רחבה מאוד המשותפת לכולם. לחילונים אין דבר כזה.
יותר משיש ב"עולם החילוני" (כהגדרתו מול החרדים) קבוצות עם מנהגים דומים וקרובים, יש בו פשוט אינדיבידואלים שונים, עם מנהגים שונים והגדרות שונות, שלא בהכרח קשורים זה לזה באיזושהי צורה או אופן. וזה מה שהחרדים לא מבינים – אין אפשרות להשוות בין שני המגזרים, פשוט כי לא מדובר במגזר מול מגזר, אלא במגזר מול מקבץ של אינדיבידואלים בעלי סט ערכים לא זהים. חלקם מוסריים וחלקם לא (בדיוק כמו אצל החרדים, אגב), חלקם מאמינים וחלקם לא, חלקם ג'ינג'יים וחלקם לא, וכן הלאה וכן הלאה. ולחרדים אין מונופול על למדנות, מוסריות, אהבת אדם או כל תכונה מוצלחת אחרת – יש חרדים כאלה, ויש חילונים כאלה (לא כמגזר, כבני-אדם). אני לא אומר שהאחד טוב יותר מהשני, או שהשני נעלה על הראשון; זה פשוט שיח שגוי מעיקרו, כזה שאפילו לא משווה בין תפוחים ותפוזים, אלא בין תפוחים לחלליות, מנורות, או משהו אחר שלא קשור לכלום ושום דבר.
אני לא יודע למה החרדים נזקקים לשיח הזה, שמשווה בין שני דברים שאי-אפשר להשוות ביניהם. אולי הם זקוקים לזה כדי לכרוך את כל החילונים בחבילה אחת, ואולי נוח להם לרדד ולשטח את דמות ה"חילוני" לכזו שקל ונוח להתנשא מעליה, ולהתעלם מהיתרונות הרבים בהם אוחזים כל אותם אנשים שמגדירים עצמם כ"חילוניים" אבל לא משתייכים לאיזה "מגזר" מוגדר. ולבן שיחי החרדי אמרתי מה שאני אומר גם לכם - הגיע הזמן להניח לקלישאה המטופשת ש"חילונים הם..." (השלם את התואר החביב עליך), ובמקום מגזרים לראות בני-אדם.
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך: ממירים להכעיס, מראה שחורה, טיפול שורש
