משאירים את העשירים
מחקר חדש שהתפרסם לא מזמן בדק מאילו ארצות אנשים עשירים נמלטים, ולאילו ארצות פניהם מועדות. מסתבר שהם נמלטים מסין, מרוסיה והודו, ועכשיו גם מספרד ויוון צרפת, והם בדרך לאוסטרליה, בריטניה וסינגפור. אבל אולי הנתון הכי חשוב בנושא הזה זה לא איפה משתקעים אותם עשירים או מאיזו מדינה הם נסים, אלא איפה הם נשארים. ואם תהיתם, הם נשארים בבריטניה, ארצות-הברית, יפן, וגרמניה. זה כנראה לא מקרה שהארצות שמחזיקות אצלם את עשיריהן הן מעצמות כלכליות ובכלל, אבל יש מצב שזה עובד גם להיפך: שהארצות הללו נהנות מעוצמה ויציבות כלכלית בזכות העובדה שהן יודעות לשמור אצלן את מחזיקי ההון המקומיים.
ולא מדובר בארצות שידועות באיזו מדיניות מסים מקלה במיוחד כלפי עשירים, או בכלל, אבל איכשהו הן
מצליחות לשמור את העשירים שלהן אצלן. עכשיו, ישראל אולי לא מספיק גדולה, או אולי לא מכילה מספיק מיליונרים, בשביל להיכלל בסקר הזה, אבל אנחנו יודעים מה מצבנו: העשירים פה בעיקר הולכים. קשה להם עם המיסוי, הם רוצים להרחיב את עסקיהם שמעבר לים, דחוף להם לשפר את האנגלית, או מה שלא יהיה – לא משנה הסיבה, משנה התוצאה.
לפני שתתנפלו עליי עם קלשונים ולפידים, וטיעונים לעוסים לעייפה שעיקרם הוא "שילכו קיבינימט, מי צריך אותם בכלל", שווה אולי לציין שאם מישהו עושה יותר כסף, הוא גם משלם יותר מסים. ושאנשים עשירים שחיים פה לרוב גם תורמים למדינה בדמות מקומות עבודה ופיתוח, וגם תורמים באופן כללי (פילנתרופיה וזה). והכי חשוב, נראה שהמדינות שמצליחות לשמור לעצמן את אזרחיהן העשירים, מצליחות גם לשמר את מקומן בראש המדינות המפותחות וכמובן גם את כוחן הכלכלי והמדיני, כך שתכל'ס נראה שזה האינטרס של כולנו.
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך: אקס-טריטוריה, מס שפתיים, זה כנראה לא רק ספורט
