גרעין של אמת
הסכם הגרעין שחתמו המעצמות עם איראן, מסכימים כולם בישראל, הוא הסכם גרוע. סבבה, מקובל עליי. לא מתווכח. אכן מסתמן הסכם גרוע במיוחד עבורנו, כזה בו נראה שהנהנים היחידים הם האיראנים. עד כאן הכול ברור וכולם מסכימים, כמעט אידיליה ישראלית. באנגלית צחה ומעל כל פודיום רענן מסביר ראש הממשלה נתניהו שההסכם הזה רע מהמון סיבות, שעיקרן הוא שנתניהו לא ממש סומך על האיראנים שאכן יעמדו בחלקם בהסכם.
אבל מה האלטרנטיבה, נשאל נתניהו, והוא מסביר: לא מלחמה, אלא הסכם טוב יותר. אם כך נשאלת השאלה, מה זה משנה אם ההסכם טוב יותר או רע יותר, אם נתניהו לא סומך על האיראנים שימלאו את חלקם בהסכם? כלומר, נגיד והמעצמות היו מגיעות להסכם נהדר עם איראן, כזה שיאסור על פיתוח נשק גרעיני, ישבית את כל הצנטריפוגות ויכתת את כל הכורים הגרעיניים למפעלי טקסטיל, האם זה היה הופך את האיראנים לפרטנרים יותר אמינים בעיני נתניהו? כנראה שלא.
אם נתניהו לא סומך על האיראנים שימלאו אחר המגבלות המוטלות עליהם במסגרת הסכם רע, אין שום סיבה שיסמוך עליהם שימלאו אחר מגבלות קשות יותר שיוטלו עליהם במסגרת מה שהוא מכנה "הסכם טוב". עכשיו, משברור לנו העיקרון העומד מאחורי דבריו של נתניהו, עולה השאלה מה האלטרנטיבה שהוא מציע לנו. בדבריו על ההסכם אמר נתניהו שהאלטרנטיבה היא לא מלחמה, אלא הסכם טוב. היות וברור שלפי נתניהו הסכם טוב הוא לא ממש אלטרנטיבה להסכם רע, מה נשאר לנו, מלחמה?
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך: ממשל אמין, מקל סלפי בלי גזר, פוליטיקיימות
