יום העצמאות האנרגטית
כמה מילים נשפכות על כל נושא הגז הישראלי. למעשה, אם ניתן נהיה להפיק אנרגיה ממילים, אז כנראה שלא היה לנו צורך בגז. אנשי תקשורת, פוליטיקאים, אנשי ציבור ואנשים ברחוב תוקפים את הנושא מכל זווית אפשרית: שר האוצר כחלון הצהיר ביום הראשון לעבודתו כי לא יטפל כלל בנושא הגז עקב מה שהגדיר כ"ניגוד אינטרסים" ועורר מהומה רבתי; הממונה על ההגבלים העסקיים התפטר בתגובה למתווה המוצע לניהול משק הגז; יו"ר ועדת הכספים בכנסת, חבר הכנסת גפני הצהיר שהגז הוא הנושא הראשון בו תטפל ועדת הכספים וזה רק היבול מהשבוע האחרון. לאלו נוסף ראיון בגלובס של ג'ון הופמייסטר, נשיאה לשעבר של ענקית האנרגיה "של", שטוען שלישראל אסור למכור את הגז שלה כי "יש לה הרבה אויבים". נו, באמת.
נכון, יש לנו אויבים. היו, יש וכנראה תמיד יהיו. אבל הפחד מאויבים לא יכול להכתיב את כל התנהלותנו, בטח לא אם אנחנו מסתכלים לטווח ארוך. לטעמי ישראל צריכה למכור את הגז הטבעי שלה ולהפיק ממנו כמה שיותר רווחים, שיושקעו באנרגיה חלופית עוד מעבר לגז הטבעי. ואני אסביר: עם כל הכבוד לביקוש הקשה לנפט, פנינו לעתיד. כל מי שעיניו בראשו מרכז משאבים במציאת אנרגיה חלופית וירוקה מתוך הבנה שהאנושות תרוויח מכך כלכלית ואקולוגית, ואתם יודעים מה? גם מדינית, כי מי שעצמאי אנרגטית לא תלוי ברצונן הטוב של מדינות אחרות לכלכלתו וקיומו. לא שאני שש לקראת אפשרות של חרם על ישראל, אבל אם נמכור את הגז נצליח להסתדר: לא רק כי נהיה עצמאיים אנרגטית, אלא גם כי מכירת הגז תייצר משאבים כלכליים כאלו שתמיד יימצא מי שירצה למכור לנו, כמו שנמצא מי שמכר לאיראן ולרוסיה בעת שהיו תחת סנקציות.
ישראל לא בדיוק משופעת במשאבי טבע אנרגטיים, ומאגר הגז הטבעי לא כזה עצום בגודלו. וזו, מסכים גם הופמייסטר, הסיבה שחברות האנרגיה הגדולות באמת לא התעניינו בו, כך שאי אפשר לסמוך עליו שיחזיק אותנו לאורך שנים. מה כן יחזיק אותנו לאורך שנים? עוד פעם: אנרגיה חלופית. ירוקה, סולארית, חשמלית, איזו שלא תהיה, אבל חלופית. והדרך להגיע לשם היא להשקיע באנרגיה הזו עכשיו, כדי יהיה לנו לאחר כך. למכור את הגז הטבעי, ולא להשתמש בכסף לצרכי היומיום של מדינת ישראל (ביטחון, הורדת מחירי החשמל, סחטנות קואליציונית. כאלו), אלא להשקיע אותו בפיתוח אנרגיה חלופית. למשל, לבנות חברה שתוביל את הטכנולוגיה העולמית בנושא הזה – תארו לכם שהיינו מחזיקים כעת בחברה לאנרגיה חלופית כמו "טבע", הן מבחינת ההיקף והן מבחינת המובילות הטכנולוגית - ללא ספק מצבנו היה טוב בהרבה.
הופמייסטר אומר בראיון עוד כמה דברים שדווקא עולים בקנה אחד עם התפיסה הזו, אבל ההבדל העיקרי בינינו הוא שאני סבור ששימוש בגז הטבעי הוא לא מטרה בפני עצמה אלא רק שלב בסולם בדרכנו לטפס לעבר עצמאות אנרגטית, והדרך היא להתחיל להשקיע כבר עכשיו.
ואל תתרגשו מנקודות שפל קטנות, כמו למשל כישלון המכונית החשמלית בישראל, כפי שהרבו לקונן עם מותה של "בטר פלייס". זה שהיה כישלון נקודתי לא סותר את המגמה הרווחת בעולם, ואת הכיוון אליו כולם הולכים. מכוניות מונעות בבנזין יהפכו לנחלת העבר עוד לא הרבה זמן. ואם אתם מפקפקים, נסו להיזכר במהפכת האינטרנט ובכמות הכישלונות והבועות שהתפוצצו עד היום: גם אם היו קשיים בדרך, הכיוון היה ברור. כיוון שכך, עדיף לנו להוביל את המגמה ולהתחיל לפתח עצמאות אנרגטית כבר עכשיו.
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך: הפוך על הפוך, רגולציה להמונים, ממשל אמין
