קדימה עין לציון צופייה

יום העצמאות הקרב ובא הוא, לטעמי, המשך ישיר של יום השואה, וזמן מצוין לחשוב על מאיפה באנו ולאן פנינו מועדות. בשבוע שעבר הייתה לי הזכות להשתתף בטקס יום השואה הממלכתי, בו צפיתי בלב נרגש בששת ניצולי השואה שהדליקו משואות. לכל אחד מהם היה סיפור מרגש וקורע לב, ולכל אחד מהם היו דברי טעם לומר עת הדליקו את המשואות. לכולם גם הייתה אותה גישה משותפת לנושא השואה. השואה, הם הסבירו כל אחד בתורו, היא זיכרון וסמל. זיכרון וסמל חשובים מאין כמותם, אבל לא יותר מזה. מבטם של ניצולים אלו מופנה קדימה, צופים אל העתיד.

צמיחה.jpg

אנשים אלו ששרדו את התופת, והגיעו לארץ בלי כלום, הם אנשי חזון ומעש: הם צפו קדימה ומהאודים העשנים של חייהם הקודמים הם בנו לא רק חיים חדשים לעצמם, אלא גם מדינה. היה כל כך מרגש ונוגע ללב לצפות באנשים הללו, שעברו את הזוועות הגדולות ביותר שגרמו בני אדם בעולם, מדברים על עתיד ובנייה. בעצם חייהם, וחתירתם העיקשת קדימה על אף כל מה שחוו, הם מגלמים את הביטוי "משואה לתקומה"; ביטוי שעבורי לבש פנים מוחשיות עת הקשבתי לאנשים הללו. הם לא חיים בעבר, אלא בהווה, והם צופים לעתיד. הם לא שוכחים את השואה, אבל רואים בה זיכרון וסמל, ולא מה שמגדיר את מהותם וישותם.

לעומתם, כשראש הממשלה עלה לשאת את דברו, היה ברור שהוא עדיין שם. במקום לצפות לעתיד פניו מופנות אחורה, לשואה שהייתה ושהוא עוד חושש שתארע שנית. בנאום קורבני וחששני הוא גילם בעיקר פחד, ולא הרבה חזון. בישראליות ישנם שני סוגי התייחסות לשואה: זו שמטפחת עיסוק תמידי בתחושת הקורבנוּת וכל הווייתו מתרכזת רק בה, וזו שלצד זיכרון השואה מטפחת את ההווה והעתיד. הראשונה כולה אדמה חרבה ואילו השנייה – מצמיחה אותה. נכון שהיינו קורבנות בשואה, אולם היותנו קורבנות אז בשום פנים לא מגדיר את מהותנו היום. אנחנו לא עומדים בפני שואה חדשה, והיה לא תהיה כזו. ישראל היא מדינה מדהימה, לא פחות; היא מעצמה טכנולוגית ויש לה צבא שנחשב לחזק במזרח התיכון ובוודאי לאחד הטובים בעולם. כן, יש לנו קשיים, אבל ראו מה השגנו ב-67 שנים ולאן הגענו. אנחנו כבר לא קורבנות, ולעולם לא נהיה שוב קורבנות. הפנים שלנו צריכות להיות מופנות אל שיפור עתידנו, ולא שקועות בעברנו. לעולם נזכור את השואה, אבל לא ניתן לה להיות האירוע היחידי שמגדיר אותנו. אנחנו הרבה יותר חזקים מזה.

פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך: ביטחון בדרכים, ישראל 2.0, רק בישראל: אין ייאוש בעולם

רוצים לדעת מתי עולה פוסט חדש?
הירשמו כאן:

הפוסט הבא בדרך אליך :)

פוסטים אחרונים: