מקל סלפי בלי גזר

נראה לי שאין מישהו, אולי חוץ מג'ון קרי, שחושב שההסכם שהושג עם איראן הוא הסכם טוב. בישראל, לפחות, יש הסכמה די גורפת, משמאל ומימין, שמדובר בהסכם די רע עבורנו. ההבנה הזו נובעת בעיקר מהחשש הכולל שהאיראנים ימשיכו בענייניהם כרגיל, ויגיעו לפצצה גרעינית בלי הטרדה של הסנקציות הבינלאומיות החונקות שהיו מוטלות כעול על צווארם עד עכשיו, אבל גם מההבנה שאין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות בקשר לזה.

סלפי.jpg

היה מי שחשב שהוא יכול לעשות משהו נגד זה. נגיד, ראש הממשלה נתניהו חשב שהוא ילך וינאם בקונגרס בארה"ב, בניגוד לבקשתו המפורשת של הנשיא אובמה, ומיד האמריקאים יתקפלו מול יכולותיו הרטוריות הנעלות ויגידו "אה, קודם לא הבנו, אבל עכשיו, כשנאמת באנגלית כה צחה, הכול ברור לנו ואנחנו נדאג אישית שלא תהיה פצצה איראנית". וזה לא שנתניהו היה לבד – אוהדיו הרבים התפעלו מאוד מהנאום וסברו גם הם שזה רעיון מצוין ללכת לנאום בבית המחוקקים של מדינה שנשיאה מתנגד לנאום הזה בכל תוקף. ומה יצא לנו מזה? כלום.

סליחה, לא בדיוק כלום: יצא לנו משבר מפואר עם האמריקאים. נכון, ייתכן שגם אם נתניהו היה מוותר על הנאום המיותר הזה, ומתנשק ומשלים עם אובמה, היו המעצמות מגיעות להסכם כזה מול איראן, אבל אז לא היה לנו את המשבר הקשה מול ארצות-הברית בו אנחנו נתונים כעת, ושתוצאותיו עלולות להיות לא פחות הרות אסון מפצצה איראנית. מצבנו עכשיו מזכיר לי את אמרתו האלמותית של צ'רצ'יל על הסכם מינכן, כי "בריטניה יכולה הייתה לבחור בין חרפה למלחמה, היא בחרה בחרפה ותזכה במלחמה". נתניהו התעקש על הנאום, וזכה גם במשבר עם האמריקאים וגם בהסכם גרוע מול איראן.

ההתנהלות הזו של נתניהו היא לא ייחודית לו. היא מאפיינת את כל הדור הצעיר שאנחנו מכנים "דור הסלפי", כזה שרואה רק את עצמו וכל הווייתו סובבת מול השיקוף העצמי שלו, בלי התייחסות לסביבה. זו התנהלות שאולי נחשבת מקובלת בשביל פקאצה טינאייג'רית, אבל מראש הממשלה והמנהיג שלנו אנחנו מצפים ליותר. הרבה יותר.

פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך: אפקט הדומינו, עקירת שורש, הציבור ישלם

רוצים לדעת מתי עולה פוסט חדש?
הירשמו כאן:

הפוסט הבא בדרך אליך :)

פוסטים אחרונים: