להיות או לא להיות

הנושא הכי בוער בפרלמנט החברים שלי כרגע, כנראה בדיוק כמו בפרלמנט שלכם (כי לכל ישראלי יש פרלמנט, זו חובה, כמו השירות בצבא) זה הבחירות. זה כבר ממש כאן, והכול גועש: למי מצביעים? כשהחברים שלי שאלו אותי למי אני הולך להצביע אמרתי שלבוז'י. בתגובה קיבלתי מהם מבטי תמיהה: איך אתה, כבעל הון, הולך להצביע למפלגת העבודה, מפלגה שברור שיש לה אג'נדה חברתית שמתנגדת לבעלי הון?

אז אמרתי להם שהם צודקים. למפלגת העבודה יש אג'נדה חברתית וסוציאליסטית-למחצה, ויש מצב שבוז'י ומפלגת העבודה יעבירו חוקים שיפגעו בי ושכמותי עסקית ויתגמלו, נגיד, את מעמד הביניים על חשבוני. אני, כמובן, סבור שהקישור בין שני הדברים מוטעה – אפשר לקדם נושאים חברתיים גם בלי פגיעה בבעלי הון. אבל אם אני אצביע לביבי, לא יישאר לי – או לכם - שום דבר. אז אני מעדיף להצביע לבוז'י, שבגללו יישאר לי קצת פחות, מאשר לביבי, שאם הוא ימשיך בדרכו, שמבודדת אותנו והופכת אותנו למוקצים בעולם, אז לא תהיה לנו מדינה, ואז זה כבר לא משנה כמה כסף יהיה או לא יהיה לאזרחים.

מאחורי השאלה הזו של החברים שלי מסתתרת הנחה מובלעת שכל אחד מאיתנו מעדיף את האינטרס האישי שלו על פני זה הלאומי, ואולי זה גם נכון רוב הזמן. לפעמים האינטרס הלאומי מתאים לזה האישי ולפעמים לא, אבל במצב הנוכחי הבחירות האלו מייצגות בעיניי נקודת הכרעה שעלולה לקבוע אם נהיה או נחדל. והכי חשוב שנהיה. קודם כל שנהיה, ועם כל השאר כבר נסתדר.

פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך: למה לי פוליטיקה עכשיו, בחירות או לא להיות, ישראל 2.0

רוצים לדעת מתי עולה פוסט חדש?
הירשמו כאן:
פוסטים אחרונים:

©  כל הזכויות על התוכן באתר זה שמורות ליעקב גורסד