בכל דאעש יש גם טוב
אז מסתבר שכנגד כל הסיכויים יש בדאעש גם טוב. טוב לנו, לישראלים, וטוב לעולם כולו. פחות טוב לאנשים המסכנים הנופלים טרף לחיות האדם האלו, אבל עקרונית – טוב. מה כל כך טוב, אתם שואלים? משתי סיבות שמייד אפרט: הראשונה היא שלראשונה מזה הרבה מאוד זמן – ואולי אי פעם – נאלצות מדינות ערב לגנות טרור ואפילו – שומו שמיים- ולהילחם בו.
עד לא מזמן יכלו המדינות האיסלמיות למיניהן, ודאי אלו המוגדרות מתונות יחסית כקטאר וערב הסעודית, לשחק משחק מחבואים דו-פרצופי עם העולם והטרור האיסלמי גם יחד. מצד אחד, בהיותן, לכאורה, חלק מהעולם המתורבת, הם נאלצו לגנות גילויי טרור קשים, גם אם עשו זאת בשפה רפה ובכל כך הרבה הסתייגויות שעיקרו את הגינוי המקורי מכל תוכן. ומצד שני, כשנדמה להם היה שאיש לא מסתכל, הם תמכו בטרור ומימנו אותו ואת מבצעיו במיליוני – אם לא מיליארדי – דולרים.
אבל עכשיו, כשדאעש והסדיסטים החוסים תחת כנפיה במסווה מגוחך של אידיאולוגיה דתית, שוברים את כל שיאי האכזריות והברבריות, וכשמעשי הרצח שלהם מופנים גם כלפי מוסלמים אחרים, לא נותרת למדינות אלו ברירה אלא לגנות את דאעש ולעתים אפילו להילחם בה ממש. מגינוי הטרור הקיצוני ביותר, נראה שלמדינות אלו, ובראשן מצרים, מחלחלת ההבנה שדין חמאס כדין דאעש, וכך החליטה מצרים להילחם בחמאס באותה חומרה בה מדינות אחרות מתייחסות לדאעש בלבד.
גם מנהיגי ערביי ישראל, שמסתייגים מכל גינוי טרור אלא אם כן הוא משלב בתוכו גינוי חריף יותר לישראל נאלצים לגנות את דאעש. כך למשל, בעימות, כשליברמן הטיח באיימן עודה, יו"ר הרשימה הערבית המשותפת, כי הוא ושכמותו תומכים בדאעש השיב לו עודה בלי כחל ושרק ובלי "מצד שני" כי דאעש הוא ארגון פשיסטי, חד וחלק , אמירה חד-משמעית שכמוה לא נשמעה גם ממדינות אירופה, שעדיין מתקשות לקרוא לילד בשמו.
הסיבה השנייה – והחשובה יותר, לטעמי – היא שכל פעם שההיסטוריה מגיעה לקיצוניות כלשהי היא מבצעת תיקון. ודאעש כל כך קיצונית, כל כך אכזרית, כל כך נהנית לשבור שיאים של סדיזם וברבריות, שמכאן אפשר רק לרדת. זה אולי ייקח שנים, אבל הקיצוניות הזו תתמתן לאט לאט עד שתיעלם מן העולם, גם אם זה ייקח עשורים מספר. כלומר, אם זה הגרוע ביותר, בקרוב (בקרוב יחסית) הוא יהיה מאחורינו.
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך: Nous Sommes Charlie, נזק היקפי, הסיבות לעלות
