Nous Sommes Charlie
כל מיני דברים מפליאים אותי בהקשר לגל הפיגועים האחרון בצרפת, אבל נראה לי שהדבר שהכי מפליא אותי כאן זה יחס העולם - וצרפת בכללו - לפיגועים האלו, לעומת יחסו לפיגועים קודמים. בואו נתעכב רגע על האירועים מאז הפיגוע במערכת העיתון 'שרלי הבדו': צעדת מיליונים בצרפת, כמוה לא נראתה מאז ימי דה גול, שכללה חלק ניכר ממנהיגי המדינות בעולם; הזדהות גורפת ואקטים של סולידריות בעיתונים בעולם; גלי הזדהות ברשתות החברתיות עם אנשים וגופים שהחליפו את תמונת הפרופיל ל"je suis Charlie" ("גם אני שרלי" בצרפתית) ואפילו בהוליווד, המנותקת בדרך כלל, נראו כוכבים על השטיח האדום של טקס גלובוס הזהב מפגינים הזדהות בצורת שלטי je suis Charlie" ", כיסויים תואמים לאייפון שכבר הספיקו להוציא וסיכות דש בצורת עיפרון .
עוצמת האמוציות שהפיגוע הקשה הזה הוציא מהעולם היא כזו שגל הפיגועים שראשיתו במערכת 'שרלי הבדו' כבר מכונה "ה-11 בספטמבר של צרפת", הכרזה שפירושה שצרפת והמדינות הסובבות אותה רואות את הפיגוע הספציפי הזה כפיגוע הקשה ביותר שאירע על אדמתה אי פעם. ואני שואל את עצמי, מה נשתנה הפיגוע הזה מפיגועים אחרים, כמו נגיד הפיגוע שאירע לפני 3 בטולוז, צרפת, בו נרצחו אבא ושני ילדיו הקטנים, ועימם עוד ילדה אחת קטנה, גם כן בידי איסלאמיסט קיצוני? אומנם היו גינויים בעולם, אבל מדוע הפיגוע הזה בטולוז לא הוציא מהצרפתים, או מהעולם בכלל, אמוציות דומות לאלו של הפיגוע ב'שרלי הבדו'?
תשובה פשטנית וצפויה אחת היא שזה פועל יצא של אנטישמיות וכאשר יהודים נהרגים בפיגוע זה פחות מעניין את הצרפתים – או את העולם כולו – מאשר הרג של לא-יהודים. אני חושב שהתשובה היא אחרת: לי נראה שהתודעה העולמית מקשרת אוטומטית רצח יהודים לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ואך ורק אליו. לא משנה איפה בעולם זה קורה, כאשר איסלאמיסטים קיצוניים רוצחים יהודים העולם אומר לעצמו "זה לא נוגע אליי, זה קשור לישראלים ופלסטינים". ככה הם מרחיקים את הטרגדיה מחייהם, ומשכנעים את עצמם באמרה האוניברסלית שכל אדם אוהב להזכיר לעצמו כשהוא עומד פנים אל פנים מול זוועה - "לי זה לא יכול לקרות". הפיגוע הזה, לעומת זאת, הוכיח לאנשים שרצח בידי איסלאמיסטים קיצוניים לא בהכרח קשור לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ורצח כזה כבר לא כל כך רחוק מהם, כמו שהיו רוצים לחשוב. בעיניי לא החרדה לחופש הביטוי אלא ההבנה המפחידה הזו, שאיש אינו חסין, היא זו שהביאה לצונאמי האמוציונלי הזה. מה אתם חושבים?
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך: על כתמים וניקיון, אנטי-אנטישמיות, עלו והצליחו