משוגעים, רדו מההר

אני מאוד מוטרד בימים אלו. אני מניח שגם אתם, כי אי אפשר להיות תושבי הארץ הזו, ולא להיות מוטרדים מהמצב. משום מה נראה שלאחרונה המצב הביטחוני פה במגמת הידרדרות מתמדת, ואין מבוגר אחראי שיעצור את זה. לא ברור לי לאן המדיניות הזו של הממשלה והעומד בראשה מובילה אותנו, ואם יש בכלל מדיניות מסודרת, או שאנחנו סתם חוזים ברצף של תגובות פבלוביות שאין מאחוריהן מחשבה או כיוון.

אני מוטרד גם כי מעולם עד כה לא חשבתי שקיומה התמידי של מדינת ישראל יוטל בספק, אבל זה נראה כאילו אנחנו עומדים על עברי פי פחת. שיחות עם חברים, ישראלים ושאינם, מעלות תחושות דומות. גם אלו מהם שתמיד היו ידידי ישראלים גדולים, במחשבה ובמעשה, תוהים אנה אנו באים, ואיך יוכלו להמשיך ולהצדיק את מדיניותה של ישראל לנוכח המצב. ואל תשכנעו את עצמכם שאלו בטח רק החברים שלי, ושהם לא מדגם מייצג. הניו יורקר, מגזין חשוב ונחשב, תיאר לאחרונה בכתבה איך יותר ויותר מיהודי ארה"ב, שתמיד נחשבו לתומכים כמעט עיוורים של ישראל, מתרחקים ממנה וממדיניותה, ואישרו כי מדובר ביותר מסתם דעה; מדובר במגמה של ממש.

עכשיו, שלא ישתמע לרגע שאני מצדיק חלילה טרור או טרוריסטים, שבכולם צריך לטפל ביד קשה ובהתאם לחוק. אבל להתעלם מחלקנו באירועים האחרונים זה פשוט לטמון את הראש בחול, ולא להבין שהמצב יכול להידרדר עוד הרבה מעבר למה שראינו עד כה. למה, הייתי רוצה לדעת, אפשרה הממשלה ל-150 משוגעים לעלות להר הבית, בידיעה ברורה שזהו מעשה שעלול להבעיר את השטח? אני רק מנסה לדמיין לעצמי איך אנחנו היינו מגיבים אם 150 ערבים קיצונים היו מחליטים לקיים תפילה מוסלמית בכותל בעודם נושאים דגלי פלסטין. לא היינו זועמים על הפרובוקציה ועל הפגיעה – האמיתית או הדמיונית – בקודשי ישראל? ואחרי זה אנחנו עוד מכריזים על בנייה של 1000 יחידות דיור נוספות בשטחים שנויים במחלוקת? מה זה, אם לא להוסיף אש על המדורה?

לא רק בכביש צריך להיות חכם ולא צודק. זו קלישאה נכונה לחיים בכלל, ובטח ובטח שהיא רלבנטית להתנהלות הביטחונית והפוליטית שלנו. בעולם מושלם אולי היינו יכולים להתפלל בהר הבית בלי להכניס את כל המוסלמים בעולם לפאניקה, ולבנות בירושלים בלי שקרי ימרוט את שערותיו, אבל זה לא עולם מושלם, וגם לא עולם צודק. אני רואה שיש סביבנו לא מעט אנשים שמוכנים להיכנס עם הראש בקיר ויהי מה, כי הם בטוחים שאנחנו צודקים, אבל להמשיך בהתנהלות אטומה, שזה העיקרון היחיד שעומד בבסיסה, פירושו שהקיר תמיד ינצח. כדאי גם לזכור את השיעור שההיסטוריה לימדה אותנו, לפיו תורת יבנה עדיפה על תורת מצדה: התנהלות נבונה נוסח יבנה היא זו שהבטיחה את המשך קיומנו הפיזי והתרבותי, בעוד שהתנהלות נוסח מצדה לא הביאה דבר מלבד חורבן. תחשבו על זה.

פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך: חשבון נפש, כלים שלובים, אנטי-אנטישמיות