רק בישראל: אין ייאוש בעולם

מחאה מהממת, מחאת המילקי. המילקי יקר לנו, אז נהגר לברלין. כאילו (דמיינו קול של היפסטר), הדיור פה סבבה, החינוך סוף, התחבורה מדהימה, אבל המילקי יקר לי מדי, אז ביוש. וברצינות: רק כדי להסיר ספק, אני לא מוטרד מגלי ההגירה הפוטנציאליים לברלין שמחירו הגבוה של המילקי עשוי לעורר. זו מדינה חופשית, וכל מי שמעוניין להגר למדינה אחרת יכול לעשות את זה עם או בלי ברכתי, ובטח בלי שיקראו לו בכינויי גנאי (לא רק "נפולת של נמושות". גם "יורדים" הוא כינוי גנאי). זכותו.

דרכון גרמני.jpg

עם זה אני לא יכול שלא לתהות האם מהגרי המילקי בפוטנציה באמת סבורים שהחיים בברלין מושלמים ושם לא ייערמו שום קשיים על דרכם לאושר, או שאולי הם מוכנים לרדוף אחרי השלמות הדמיונית שהם מחפשים בכל רחבי הגלובוס, ממדינה מפותחת אחת למשניה. שלא לדבר על זה שאחד מיוזמי המחאה מנסה לעודד עכשיו גל הגירה קטון לברלין, ולא שם לב שכל מה שמעשה הזה זועק זה געגוע לישראלים ולישראל. עכשיו, אני לא נכנס עכשיו לעניינים של זהות דתית ו/או לאומית (אולי אותם מהגרי מילקי סבורים שאין להם כזו, אבל לא בטוח ששאר תושבי ברלין חושבים כמוהם), אבל הגישה שמבטאת המחאה הזו היא די מגוחכת בעיניי, ואפילו מעט ילדותית: אין מילקי זול? הלכתי.

כלומר, אני האחרון שיגיד שהכול כאן מושלם. כן, יש לנו בעיות רציניות, ובעיית יוקר המחייה היא ודאי אחת החשובות שבהן. אבל מה הטעם לקום וללכת? מה זה פותר? יכול להיות שאם אותם מהגרי מילקי פוטנציאליים - חצי מיליון איש, לפי סקר ערוץ 10 - היו מתניעים מהלך של מחאה המונית לנגיד, מהפכת תחבורה בישראל היינו גם משיגים משהו, חוץ מלייקים ושיתופים פוטוגניים למצייצים? אני חושב שכן.

בעיניי זו הבעיה הדוחקת ביותר, והבעיה שפתרונה יביא לרווחה גם בתחומים דוחקים אחרים, כמו בעיית הדיור בר-ההשגה: יותר מהכול אנחנו צריכים מהפכת תחבורה. כזו שתחבר את הפריפריה (ושלא יהיה לכם ספק, כל מה שמחוץ לגוש דן הוא פריפריה) למרכז, ותאפשר לאנשים הגעה קלה, נוחה וזולה למקומות העבודה שלהם. מהפכה כזו תפתור שתי בעיות במכה אחת: ראשית, היא תאפשר ליותר אנשים מאזורי הפריפריה להרחיב את הטווח הגיאוגרפי של חיפוש העבודה שלהם. ושנית, ולא פחות חשוב מזה, היא תאפשר לאנשים להרחיב את הטווח הגיאוגרפי של מקומות המגורים שלהם: הרבה יותר אנשים יכולים להרשות לעצמם דירה בחדרה, נגיד, מאלו שיכולים להרשות לעצמם דירה במרכז. אבל במצב התחבורה הקיים, מעטים מאוד האנשים שיכולים לעמוד בעלות הדלק של נסיעה יומיומית מחדרה לתל-אביב, או שיכולים לבלות בין 3 ל-4 שעות (הלוך + חזור) מדי יום בנסיעה בתחבורה ציבורית לא מאוד אמינה לעבודה וממנה. כמו שאני רואה את זה, תחבורה ציבורית ראויה תוכל לייצר שינוי של ממש גם במצב התעסוקה של אזרחי ישראל, וגם במצב הדיור, וזו המהפכה הדחופה ביותר שעלינו לדרוש, וכזו שחצי מיליון איש ששוקלים עכשיו הגירה גם יכולים להשיג. מה אתם אומרים?

רוצים לדעת מתי עולה פוסט חדש?
הירשמו כאן:

הפוסט הבא בדרך אליך :)

פוסטים אחרונים: