כלים שלובים

כל כמה זמן צץ לו מכתב סרבנים. טייסים, מילואימניקים, שמיניסטים, ועכשיו תורם של חיילי 8200. נניח רגע בצד את העובדה שמדובר במיעוט שולי (42 חותמים) של סרבנים מתוך הרבה מאוד חיילים אחרים ביחידה, שמתנגדים לא רק לאקט הסרבנות אלא גם לתוכנו של המכתב, ובואו נחשוב רגע מה כל כך נורא במכתב הזה, ולמה הוא כל כך מרגיז אותנו כציבור.

connected vessels.jpg

מה מפריע לנו בזה שפחות מ-50 איש לא רוצים עוד לעשות מילואים מטעמים שהם מגדירים מוסריים? ובאמת, על פניו, אני מבין אותם: קשה להם מצפונית עם השירות, אז הם לא רוצים לשרת. הנקודה, מבחינתי, היא לא אם הם טועים או אם הם צודקים. גם אם יש ממש בדבריהם והם צודקים, אני עדיין סבור שמדינת ישראל יכולה לשאת את המשא הקטון שמטילים עליה 42 סרבנים בלי להתמוטט.

אלא מה? אנחנו לא לבד בעולם. כלומר, המציאות שלנו היא לא רק המציאות הישראלית, היא חלק מקונטקסט רחב יותר שכולל לא רק את ישראל, ולא רק ישראלים. ואם בצד הפלסטיני, למשל, הצד שלו כביכול נעשה העוול בשמו חתמו סרבני 8200 על מכתב הסרבנות שלהם, אין שום הד ורמז לפעילות דומה, אנחנו – והסרבנים הללו – בבעיה.

כלומר, כל עוד מדובר בסרבנות מצפון המתקיימת משני צדי המתרס, ניחא. אבל לא שמעתם על סרבני מצפון פלסטינאים, או על מתנגדי משטר פלסטינאים או על פציפיסטים פלסטינאים - לא אלו החיים בחו"ל, אלא כאלה החיים בעזה, נגיד, ויש סיבה שלא שמעתם עליהם. ולכן, כל עוד לקונספט הזה אין שום מקבילה בצד השני משרתים סרבני 8200, ירצו או לא ירצו, רק את הנרטיב הפלסטיני ואת התעמולה הפלסטינית, ושום דבר חוץ מזה.

כן, בדיוק כפי שכתב הסופר ג'ורג' אורוול על הפציפיסטים המפגינים נגד מעורבות בריטניה במלחמת העולם השנייה, בהעדר פעילות דומה מהצד השני הרי שבעצם הם משרתים באופן פעיל את הפשיסטים. אין מה לעשות, במלחמה בה אנו נתונים, בזה שאתה מתנגד לצד שלך, אתה מסייע באופן אקטיבי לצד שכנגד. אז כן, חשוב לי שבמדינה שלנו אנשים יכולים לחתום על מכתב שכזה בלי לשאת בתוצאות כמו אלו בהן היו נושאים אם הם היו סרבני מצפון פלסטינים (אוקסימורון של ממש). אבל חשוב לא פחות לומר להם, שיהיה ברור: כל עוד אין פעילות דומה בצד השני, הדבר היחיד שהמכתב שלכם משרת זה את האויבים שלנו.

רוצים לדעת מתי עולה פוסט חדש?
הירשמו כאן:

הפוסט הבא בדרך אליך :)

פוסטים אחרונים: