עלו והצליחו
השבוע התפרסמה בגלובס כתבה לפיה רוב יהודי צרפת העשירים עוזבים אותה לניו יורק על רקע האנטישמיות הפושה בה. יהודים אלו הביאו עימם הון של כ-50-60 מיליון דולר בממוצע, והתקבלו, כמובן, בברכה בארצות-הברית. כל כך חבל לי שיהודים אלו, כולם כאחד, לא עולים לישראל במקום להגר לארצות-הברית, ושישראל מפספסת את הסיכוי להביא אותם ארצה.
למען הסר ספק, אומר כאן ועכשיו שאני בעד עידוד עלייה לארץ באופן כללי, לאו דווקא כשמדובר במיליונרים שהפרוטה מצויה בכיסם, אלא גם כשמדובר בסתם אנשים עם 10 דולר בכיס. אבל באופן ספציפי חורה לי שאנשים שהיו יכולים להיות מועמדים מצוינים לעלייה, ושיכלו להרים תרומה משמעותית לישראל ולכלכלתה, לא שוקלים אפילו להגיע לכאן.
ולמה לא, אתם תוהים? ובכן, בכתבה הספציפית הזו בגלובס תולה המקור האחד המצוטט בה את האשמה בהעדר הזדמנויות השקעה מספקות בארץ, אולם גם אני וגם אתם יודעים שזו לא סיבה של ממש. כלומר, גם אם אנשים אלו מוצאים את ההזדמנויות העסקיות הארץ מצומצמות או אפילו לוקות בחסר, הרי שאיש לא מפריע להם לנהל עסקים ולהשקיע גם בחו"ל, כמו שעושים רבים מבעלי ההון הישראלים.
מהתלבטות דומה שעברתי טרם עלייתי לארץ, כמו גם משיחות עם אנשים משפיעים בקהילה זו של יהודי צרפת העשירים עולה כי רובם ככולם אוהבים את הארץ, מאוד. הם גם היו שמחים להשתקע בארץ ולהשקיע בה. אולי הייתם חושבים שהם מוטרדים מהמצב הביטחוני והמלחמה שרק עברנו פה, אבל הם לא. הם גם לא ממש חושבים שהחינוך כאן לא מוצלח, נגיד, או שהזדמנויות ההשקעה הפיננסיות לא מלהיבות.
מה שמטריד אותם זו אכן הביורוקרטיה הישראלית, אולם הרבה יותר ממנה מטריד אותם העדר העקביות במדיניות הכלכלית הישראלית, ואי הידיעה אם הנתונים שהם לוקחים בחשבון כשהם שוקלים לעלות לישראל היום יישארו רלבנטיים בשבוע הבא, בשנה הבאה, או עם התחלפות הממשלה הבאה.
כלומר, המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל מצטיינת בעיקר בזיגזגים: כן מיסוי על בעלי הון, בעצם לא, בעצם כן. כן ביטול המע"מ לרוכשי דירות חדשות (עם כוכביות לרוב ושפע אותיות קטנות), בעצם לא, בעצם כן, בעצם לא, בעצם יתהפך העולם ונעביר את עניין המע"מ, בעצם "צוק איתן" ולא נעביר. לא נעלה מיסים בשום אופן, עדיין לא נעלה מיסים, עדיין לא נעלה מיסים, אה, היה "צוק איתן" והנגידה חושבת שהכרחי להעלות מיסים? אז אנחנו די בטוחים שלא, אבל נראה כבר, אולי כן נעלה מיסים.
הבנתם את הכיוון, נכון? כלומר, העניין העיקרי פה הוא העדר מדיניות כלכלית ברורה לטווח ארוך, שתאפשר לעולים כאלו לתכנן תוכניות פיננסיות שלא על-פי גחמות פקידי האוצר או חברי כנסת וממשלה, ותעניק להם ביטחון. עדיין לא מאוחר מדי, ישנם רבים מיהודי צרפת (ומדינות אחרות) שעדיין מתלבטים ושוקלים מה לעשות – לא מאוחר מדי לתכנן מדיניות מעודדת עלייה עבורם, שתיקבע בחוק כך שלא תשתנה עם הרוח, מדיניות יצירתית שתביא לפה אנשים שיכולים לתרום רבות למדינה ולכלכלתה. קונספט העלייה הוא עניין חשוב בישראל, ומדברים בו גבוהה גבוהה, אבל חשוב גם לעשות. אומנם לא סביר שמי שכבר היגר לארצות-הברית או לקנדה יהגר משם לפה, אבל אנחנו עדיין יכולים להביא לכאן את המתלבטים, לפני שיהיה מאוחר מדי.
