הכרת טובה
מבצע "צוק איתן" (מלחמה, תכל'ס) מאיר המון צדדים יפים בישראל ובישראלים. אני לא מכיר אנשים סביבי שלא תרמו ועשו משהו, בדרך כזו או אחרת: ארגנו משלוחי מזון ומוצרים לחיילים, עשו כביסות לאנשי פיקוד העורף שהשתכנו בבית-ספר סמוך, הציעו הנחה משמעותית קבועה לחיילים במדים (יש כפל מבצעים!), ארגנו סיוע לנשות מילואימניקים שגויסו בצו 8, ועוד ועוד. זה לא ממש מפתיע אותי, ובטח גם לא אתכם. זה ידוע: כשרע לנו, אנחנו מתלכדים. או בניסוח של בן גוריון: כל העם צבא, כל הארץ חזית.
נקודות אור שלא קשורות לישראלים (ובכלל, דברים שלא קשורים לישראלים) פחות זוכות לפוקוס, בוודאי בעת מלחמה. אבל לפעמים דווקא הנקודות הקטנות הללו יכולות להאיר פינה חשוכה שלמה, וללמד אותנו משהו שלא ידענו. ספציפית אני מדבר על עצרת התפילה שכינסו בתל-אביב מהגרי עבודה פיליפינים, בה התפללו לשלום המדינה ושלום החיילים, ולהצלחתם במבצע.
הידיעה הזו יוצאת דופן מכמה בחינות, והראשונה היא שלרוב כששומעים על עובדים זרים זה בעיקר בהקשרים שליליים, וזה גם הדימוי שהתקבע בחברה הישראלית: המוני מהגרי עבודה שבאו להשתקע בארץ לא-להם במטרה לקחת לנו את העבודות. לטיעון המשונה הזה יש כמה תגובות, כולן ענייניות ורלבנטיות, אבל בהתאם למדיום (בכל זאת אינטרנט וזה) אומר קודם כל: פחחחח.
לקחת לנו את העבודות? מי מהישראלים מוכן לעבוד בעבודות סיעוד וניקיון מפרכות ושוברות גב, עם שכר שאולי נחשב לגבוה בפיליפינים אבל בארץ הוא לא יותר מבדיחה? מי מאיתנו מוכן לעשות לילות כימים ולעבוד בלי סוף, עם הפסקות מועטות וימי חופש ספורים? להאכיל קשישים ולקלח, לקחת לטיול, לשבת לידם בלילות, ולתת טיפול ותרופות שאנחנו לא מסוגלים לתת? נכון מאוד: אף אחד.
ועם זאת אנחנו לא כל כך רואים אותם, ועבור רובנו מדובר באנשים שקופים. אנחנו עיוורים להקרבה העצומה של האנשים הללו, למוסר העבודה הגבוה ולהסתפקות במועט, שכולם מכווני-מטרה: לשלוח כמה שיותר כסף הביתה, לפיליפינים, כדי להעניק לילדיהם חיים טובים יותר מאלו שלהם. הידיעות בתקשורת על עצרת התפילה הזו שקיימו העובדים הפיליפינים עשויה לסייע לנו לפקוח את העיניים בכל הקשור לעובדים הללו, ולראות לא רק את כל הנקודות הללו, אלא גם את הכרת הטובה שלהם למדינה שקלטה אותם ומעניקה להם אפשרות לעבוד ולהתפרנס בכבוד (פחות או יותר. רוב הזמן. די). נראה לי שהעובדה שהידיעה הזו הייתה היחידה שחפה מטוקבקים מרושעים, בשונה מכל ידיעה אחרת, אולי פירושה שהישראלים מתחילים לראות אותם גם.
