top of page

הם יורים גם בסוסים

איזה כיף מונדיאל? נכון? מלא משחקים כל הזמן, ומתח חיובי, וספריי במגרש וטכנולוגיית מצלמה לקבוע אם היה נבדל או לא, שער או לא, נשיכה או לא. קצת מנוחה מהמציאות המיוזעת והמעייפת הזו שלנו. לא רק אצלנו חושבים ככה; למונדיאל יש רייטינג מדהים בעולם כולו, כולל ארצות שבקושי משחקים בהן כדורגל, או ארצות שבכלל לא משתתפות בו (*שיעול* ישראל *שיעול*).

לא פלא שרוב שחקני הכדורגל מהנבחרות המובילות במונדיאל הם מיליונרים, או אפילו מולטימיליונרים. מגיע להם, לא? הם ממש מוכשרים, ומלא אנשים באים לראות אותם על המגרש, או סתם בטלוויזיה, נכון? גם אני חושב ככה, רוב הזמן. בשאר הזמן אני מופתע מהניגוד שמשום מה לא נראה לעין כל, במסגרתו עיסוק מתמיד בגובה משכורות בכירים מוגבל לאנשי עסקים בלבד, ולא מתרחב, נגיד, לכדורגלנים.

עיני לא צרה בכדורגלנים; או בזמרים, או בכל מגזר אחר שמצליח להרוויח סכומי עתק מעמלו. אם יש אנשים שמצליחים להרוויח מיליונים מעמל כפיהם, והם משלמים עליהם מיסים כחוק, אני שמח בשמחתם. פשוט מפתיע אותי שהביקורת הקשה בנושא גובה המשכורות, הדיווידנדים ושאר התגמולים הכספיים מופנית אך ורק לאנשי עסקים, ולא למגזרים אחרים.

כי עם כל הכבוד לשחקני כדורגל, מוצלחים ככל שיהיו, קצת קשה לכמת את כמות המשרות שהם יוצרים ואת הפרנסה הישירה שהם מעניקים למספר משמעותי כמו זה של אנשי עסקים. והפער בין משכורותיהם של מנכ"לים לאלו של העובדים תחתיהם לא גדול מהפער בין המשכורות של ניימאר ומסי לאלו של הצופים בהם. להיפך, אם כבר. נכון, לשחקני כדורגל יש כישורים מיוחדים שעליהם הם מתוגמלים, אבל גם לאנשי עסקים (מוצלחים, כן?) יש כישורים מיוחדים, והכישורים האלו מניבים פרנסה וכסף לעוד אנשים, לא רק להם עצמם.

ובכל זאת העיסוק התקשורתי-פוליטי כאן הוא במשכורותיהם של מנכ"לים ולא של כדורגלנים, למרות שהראשונים תורמים לתעסוקה ולכלכלה הלאומית (ובהרחבה - העולמית) הרבה יותר מאלו האחרונים. רק תעשו חשבון כמה אנשים היו מובטלים לולי מנכ"לי אותן חברות בהן כולם נהנים להשתלח על הסכומים שהן מעניקות לעומדים בראשן, וכמה אנשים היו מובטלים לולי הכדורגלנים. גם אם אתם כוללים בחלקם של הכדורגלנים את עובדי רשות השידור ואת מי שכתב להם את הפלקטים, עדיין השפעת המנכ"לים גדולה ומשמעותית יותר.

צ'רצ'יל אמר פעם שיש אנשים המתייחסים לסקטור הפרטי כנמר טורף שיש לירות בו, אחרים רואים אותו כפרה חולבת, ומעט מאוד אנשים רואים אותו כסוס בריא, המושך אחריו את העגלה. נראה שלא רק שהתפיסה הזו עדיין קיימת, אלא שאיש מהמחזיקים בה לא שם לב שכשהם יורים בסוס הם גם יורים לעצמם ברגל.

רוצים לדעת מתי עולה פוסט חדש?
הירשמו כאן:

הפוסט הבא בדרך אליך :)

bottom of page