הזול עולה לנו ביוקר
אם אני חושב על קלישאות באמת לעומק, אני נאלץ להודות שלפחות חלק מהן מבוססות על אמת בסיסית כלשהי. למשל, "הזול הוא היקר", הקלישאה הידועה שגורסת שניסיונות לחסוך במקומות מסוימים יסתיימו בעלות גבוהה הרבה יותר מזו המתוכננת. לא תמיד זה נכון לגבי זוג הנעליים שחמדתם בפעם האחרונה שהייתם בקניון, אבל זה ממש נכון בכל מה שנוגע להתנהלות הציבורית בישראל. לדוגמה, נושא הסלולר בארץ. לכאורה, מה רע? לפני מהפכת כחלון שילמנו מחירים די גבוהים עבור הסלולרי שלנו, כשלא היה הבדל של ממש בין שלוש החברות הגדולות שהיוו טריאופול שהכתיב את המחירים. בא שר התקשורת דאז, פתח את שוק הסלולר לחברות נוספות, התחרות גברה וכולנו משלמים פחות. נכון נשמע מצוין? נכון. אז מה הבעיה? הבעיה, כמו תמיד, בחלקים הסמויים מהעין; אלו שהם לא סקסיים מספיק בשביל לככב במדורי הצרכנות, אבל יש להם השפעה של ממש על כולנו.
למשל, שההורדה המשמעותית במחירי הסלולר הביאה לפיטורים משמעותיים של עובדים בכל חברות הסלולר, ולהרעה בשירות הלקוחות, כמו גם לצמצום ההשקעה בתשתיות חדשות. אז אולי ביבי יכול להתגאות בעולם שאנחנו מדינת הייטק ושגם הפרות הישראליות ממוחשבות, אבל העובדה היא שישראל היא פחות או יותר אחרונת המדינות המפותחות בהן אין דור רביעי בסלולר, שאיכותו עולה פלאים על זה הנוכחי. לטעמי הסיבה העיקרית היא שהוזלות במחיר אילצו את חברות הסלולר לוותר על איכות והשקעה בתשתיות ובשירות לטובת הוזלת המחירים לצרכן, שאולי משלם פחות אבל גם מקבל תמורה עלובה למדי עבור הכסף שלו, בדמות, למשל, הגלישה הסלולרית האיטית ביותר במדינות ה-OECD. כן, חברה אחת (אחת!) כבר הכינה תשתית ופרסה את הרשת בעיר אחת (אחת!), אבל זהו, פחות או יותר. בינתיים חברות הסלולר החדשות קצת פחות נלהבות מהתחרות הוזלת המחירים. למשל גולן טלקום, שמתגאה בסלוגן "מספיק להיות פראייר", מתחילה לחשוש שהקונספט הזה פחות יקדם אותה כשהוא מופנה ללקוחות, ועדיף להם לכוון אותו לחברה עצמה שכעת מבקשת, לפחות לפי השמועות שפורסמו בעיתונים הכלכליים, להתמזג עם סלקום. אם נחזור לקלישאות עליהן דיברנו בהתחלה, נראה שלכאן מתאימה קלישאה נוספת, גם אם מתוקנת במקצת - פראיירים לא מתים, הם רק מחליפים ספקית סלולר.
גם פרשיית גינדי והמרפסות המתמוטטות בחדרה נראית כמו תמצית התפיסה הכל-כך ישראלית הזו, של להוזיל מחירים – בכל מחיר. מה שקורה בפועל הוא שחיסכון ביסודות אולי יביא להוזלה במחיר, אבל גם להבנה שבתמורה תקבל דירה בה לא תוכל לשבת במרפסת בשנה הבאה, או בכלל. ושכבישים כמו זה שנבנה במחלף דרור וקרס עוד בטרם נפתח לא יובילו אותנו לשום מקום. כאשר השאיפה להוזלת מחירים היא חזות הכול, היא בהכרח תתבטא גם בהוזלה כוללת של איכות, שירות וקדמה.
לא מדובר, כמובן, בהיתר גורף לחברות מסחריות לתאם מחירים ולנהוג חזירות רבתי בצרכן, אלא בהבנה שכמדינה אנו צריכים לשאוף למעלה, ולראות מעבר ליום הקרוב, לחודש, או אפילו לשנה. כדי לרשום הישגים ולעמוד בטופ של המדינות המפותחות אנחנו צריכים להשקיע משאבים, ולעתים לוותר על ההוזלה המיידית במחירים לטובת עתיד טוב יותר לנו ולילדינו בטכנולוגיה ובבנייה, כמו גם בחינוך או בכל תחום אחר.
