כל ישראל ערבים זה לזה
הסיפור של אסתי וינשטיין ז"ל, חסידת גור לשעבר שהתאבדה לאחר שנותקה מילדיה, הוא כבר לא חדשות. התקשורת קיבלת את ליטרת הבשר שלה, היו תמונות צהובות מהלוויה עם כותרות צעקניות, וזהו. עוברים לעניין הבא. אבל האמת היא שמדובר בחדשות, ובחדשות מרעישות אפילו, ולדעתי המעשה הנואש של אסתי וינשטיין ז"ל עוד יחלחל לציבוריות החרדית בכללה ועוד תהיה לו השפעה שנים קדימה, ואמות הספים יזועו, גם אם מעט ולאט.
תפיסת העולם שיש לנתק הורה שיצא בשאלה מילדיו היא לא בלעדית לחסידות גור, והיא קיימת ברמות שונות של חומרה והקפדה בקרב הציבור החרדי. זו אולי תפיסת עולם לא סודית במיוחד, אבל ודאי לא כזו ששמים עליה דגש או מיחצנים אותה כמו ערכים אחרים, פוטוגניים יותר, בקרב החרדים. עד עכשיו איש לא ממש התעניין בהורים שיצאו בשאלה ונותקו מילדיהם אבל בזכות וינשטיין הנושא עלה לסדר היום.
בציבור החרדי מסבירים לעצמם ולנו שהסיפור היה מורכב, שזו אשמתה של וינשטיין ז"ל, שהיא זו שעזבה את ילדיה ועוד כל מיני טענות שמטרתן היא בעיקר לומר שהחרדיות בכללה, על תפיסת העולם הזו שיש לבער את הנגע היוצא בשאלה מן הקהילה, נקייה מכל אשם. ולא כך הוא. לא הכרתי את וינשטיין אישית, וזה גם לא משנה. אסתי וינשטיין עזבה קהילה קשה וסגורה, עם כללים חמורים שלא התאימו לה (ולמה שיתאימו? מדובר בקהילה סגורה שלפי התקנות שפורסמו בתקשורת מתנהלת כמו כת), ושילמה מחיר כבד. אבל הזעזוע שעוררו מותה ומכתב ההתאבדות של וינשטיין, והעניין הציבורי שעוררו לא רק בארץ, הפכו אותה בעל כורחה לחלוצה בזה שהעלתה נושא חשוב וכאוב כל כך על סדר היום והביאה לדיון בנושא. ואולי בפעם הבאה שאימא או אבא בחברה החרדית ייצאו בשאלה, הילדים שלהם יזכרו את הסיפור של וינשטיין ויבינו שאימא ואבא הם לא רק הורים, הם גם בני אדם עם חלומות ושאיפות, ושהם לא יכולים לעשות שקר בנפשם רק בשביל הסביבה או הילדים. ואולי הם לא יתהלכו בראש חוצות גאים בזה שיש להם הורים שיצאו בשאלה, אבל אולי הם גם לא ינתקו איתם את הקשר.
ואי אפשר להגיד שאין לזה שום השפעה על הציבור החרדי, כי אם זה היה המצב הם לא היו מנסים להצדיק את עצמם ואת התנהגותם הקיבוצית (כן, גם שלא מדובר בחסידי גור ממש). ומילה אחרונה לשר ליצמן, חסיד גור בעצמו, שבראיון שפורסם אתמול במאקו אמר על סיפור וינשטיין והתקנות המחמירות של גור "זה לא עניין שלכם איך אנחנו מתנהגים בגור": כשאתם לא תתעניינו במה שאנחנו אוכלים, עם מי אנחנו מתחתנים ומה אנחנו עושים בשבת, אולי נסכים איתך. אבל לא במצב הנוכחי, ובטח שלא כשזה עולה בחיי אדם. אתה הרי יודע, כל ישראל ערבים זה לזה.
פוסטים נוספים שיעניינו אותך: תודה לציונות, יהודים טובים, מגזרי נייר
