תרבות השנור

כמה רעש בחדשות: הצפות בכל חלקי הארץ כי לא ידענו שבחורף יורד גשם אז לא התכוננו, שיימינג בחסות הרבנות לבעל מכה וסרבן גט דתי שמעגן את אשתו, הירידה המובטחת במחירי הדירות היא בעצם עלייה, וכמובן, איך אפשר בלי, עוד ניסיון פיגוע. בין כל החדשות האלו, שחלקן באמת חשובות מאוד וחלקן סתם מסחטות קליקים, ידיעה חדשותית אחת התקבלה בדממה ציבורית למרות חשיבותה הרבה ולמרות ההשפעה הישירה שלה עלינו.

גביית המסים לחודש ינואר עמדה על 24.7 מיליארד ₪, שהם 1.9 מיליארד ₪ יותר מהתחזית. ובנק ישראל, שצפה כי בעקבות הורדת המסים יעמוד הגירעון לשנת 2015 על 3.4%, מתפדח קצת לאור הגילוי כי הוא בעצם עמד על 2.1%. ובידיעה אחרת, כמו שאומרים, מסתבר שישראל ביקשה מארה"ב להגדיל את הסיוע הצבאי ל-5 מיליארד דולר (בינתיים הם לא מסכימים, אגב). אז שנת 2016 נפתחה עם הרבה יותר כסף בקופות האוצר ממה שחשבו, אבל זה לא מפריע לנו להמשיך לשנורר סיוע צבאי משל היינו קבצן בצומת.

היות ואין סוף לוויכוחים, למריבות ולהשמצות שרצות בין הממשל בישראל לזה האמריקני, הייתם חושבים שישראל תעלוץ על ההזדמנות להשתחרר מכבלי הסיוע האמריקני, ויותר מזה, על ההזדמנות להגיד לאמריקנים ללכת לחפש, אך לא: אנחנו רוצים לאכול את עוגת הסיוע ולשמור אותה גם. עכשיו, לא דחוף לי לירוק לאמריקנים בפרצוף לאות תודה על הסיוע רב-השנים שהם מגישים לנו, אבל אם יש לנו כסף, אולי כדאי לא לבקש להגדיל את הסיוע האמריקני, ואולי כדאי לרכוש עוד קצת עצמאות, כי עצמאות עולה כסף (למקרה שלא ידעתם). מה שלא כדאי הוא להמשיך לפתח תרבות השנור ולהנחיל אותה לדורות הבאים דווקא כשהצורך בה הולך ומצטמצם.

פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך: לא כמו כולם, טרור הוא טרור הוא טרור, מקל סלפי בלי גזר