בחירות או לא להיות
בואו נלך ישר לשורה התחתונה: אני הולך להצביע לבוז'י הרצוג. הייתי רוצה לומר שזה בגלל שאני צופה שאם אכן ייבחר, הוא (וציפי לבני, בתורה) יחולל פה גדולות ונצורות, וישפר את איכות החיים בישראל באופן דרמטי, אבל כולנו יודעים שהוא לא. אני גם מנחש שאפילו אם דרכה של מפלגת העבודה והתנועה שאוחדו להן יחדיו סופר-תצלח, והם יקבלו את רוב המנדטים, ויקימו ממשלה (כי אנחנו - ובעיקר אלו מתוכנו שנקראים ציפי לבני - הרי כבר יודעים שבשיטה הפוליטית הנהוגה בישראל קבלת רוב המנדטים והקמת הממשלה הם שני דברים שונים בתכלית) שום דבר לא ישתנה.
אני גם לא ממש מזדהה עם עקרונותיה הכלכליים של מפלגת העבודה, ואם כבר מדברים על זה, אני גם לא ממש עף על בוז'י והעקרונות שהוא כאילו מייצג. אני גם לא חושב שבוז'י יביא לפריחה כלכלית, ואני גם לא ממש בונה על זה שהוא יביא שלום. בינינו, הדבר היחיד שיש לו אפילו פחות מסיכויים להביא שלום זה כריזמה. הכול נכון.
אז למה אני הולך להצביע בשבילו? כי אני סומך עליו בעניין אחד בלבד: הפסקת הבידוד הזוחל של ישראל בואכה סנקציות כלכליות וחרם בינלאומי, שהולך ומתקרב אלינו (קישור לכתבת הצונאמי הפוליטי). אני סומך על בוז'י שהוא מבין מה שנתניהו לא: שאנחנו לא נמצאים לבד בעולם, ושגם אם נדמה לנו ככה, אנחנו לא המדינה הכי חשובה ומשפיעה בעולם. אני סומך על בוז'י שהוא יצליח לשקם לא רק את תדמיתה של ישראל בקרב העמים האחרים, אלא גם את יחסיה ההולכים ומידרדרים של ישראל עם ארצות הברית, ועם האיחוד האירופי והמדינות החברות בו.
ואנא מכם, תחסכו לי את התגובות האוטומטיות המזלזלות בעולם הסוברות שאנחנו לא צריכים אף אחד, ושאנחנו יכולים לעשות מה שבא לנו בלי להתחשב באיש ובלי לשים על אף מדינה אחרת. כלכלת רוסיה הקורסת למרות עמדותיו הבלתי מתפשרות של פוטין, ולמרות שהמשאבים שעומדים לרשותה הרבה יותר גדולים מאלו שעומדים לרשותה של ישראל, היא ההוכחה הניצחת שאי אפשר להיות "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". אז אני מצביע לבוז'י. אומנם זו הסיבה היחידה שיש להצביע עבורו, אבל בעיניי זו הסיבה החשובה ביותר.
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך: למה לי פוליטיקה עכשיו, אמרתי לכם, פוליטיקיימות
